העצמה
Check list
עם כמה דברים יצא לכם להתחיל השנה בהתלהבות אדירה ולא להמשיך אותם או לסיים?
עוד שבועיים מתחילה שנה חדשה ואני יודעת שבדרך כלל בתחילת השנה עושים רשימות של דברים שעוד רוצים להספיק, חלומות שרוצים להגשים...
מה קורה כשיש לכם משימה שאתם צריכים לסיים בזמן קצוב? כשאתם יודעים שיש לכם דד ליין לעמוד בו, איך אתם עובדים טוב יותר, כשאתם יודעים שיש לכם x זמן לפניכם או כשיש לכם שנה שלמה להגשים את המטרה?
אז זה הזמן ליצור את הרשימה שלכם לשנה הזאת, דברים שהתחלתם ולא סיימתם, דברים חדשים שאתם רוצים ואתם יודעים שתוכלו לסיים תוך שבועיים ולהתחיל את השנה החדשה עם סיפוק גדול יותר, עם ידיעה שהתקדמתם ועשיתם כמה דברים קטנים בשביל עצמכם.
זה לא חייב להיות משהו גדול, זה יכול להיות: סידור של ארון, שינוי של חדר בבית, מסירה של חפצים שאתם לא משתמשים בהם, סריגה של שטיח, קריאה של ספר, סדנא שבא לכם לעשות.... דברים מיוחדים וחד פעמיים שלא נגעתם בהם/סיימתם אותם בשנה האחרונה.
אני אתן לכם דוגמא לגבי הרשימה שלי עד לסוף השנה: לסיים את האותיות מבד שהתחלתי לעשות לילדים לפני יותר מחצי שנה, להעלות את כל החומרים לאתר החדש שאני עושה, לסיים לתכנן את הפריסה השנתית שאני מכינה לכם לקראת השנה החדשה :)
תחשבו על כוס מים מלאה, ברגע שתוסיפו לה עוד מים – הם בטוח ישפכו החוצה, אין אופציה אחרת
למה זה מתקשר? בשבוע שעבר דיברנו על שחרור, שחרור שנתן לנו כוח, שחרור שהחזיר אותנו לעצמנו, שאיפשר לנו למרות הרצון שלא מתממש להמשיך להתקדם קדימה, זה לא תהליך קל (במיוחד בגלל הנקודה שאנחנו מתמודדים עם מה שכואב ולא מתעלמים ממנו) אבל הוא מנקה ומחזיר לנו כוחות.
הכוס המלאה.. היא אנחנו, כשהכוס מלאה, אנחנו טעונים ומלאי רגשות שליליים ואז כל דבר שמגיע, כל דבר שלא יקרה... פשוט מפוצץ אותנו כי אנחנו כבר מלאים ורוויים, אין לנו כמעט יכולת להתמודד עם כלום. ברגע שאנחנו משחררים, אנחנו מנקים וגם שופכים את "המים מהכוס" בצורה יזומה, מאפשרים לעצמנו להירגע ואז.. אם מגיע משהו לא צפוי, שום דבר לא יקרה, האיזון לא יופר כמו מקודם ונהיה הרבה יותר רגועים וחזקים.
כשהכוס מלאה גם דברים טובים לא יכולים להגיע אלינו, כי אין לנו מקום לכלום, אז כל דבר שמגיע אנחנו פשוט חוסמים.
תשחררו את עצמכם, תתנקו מבפנים, תרוקנו את הכוס ותשאירו יותר מקום לכוחות ואנרגיות, במצב כזה, האפשרות לזעזוע מדברים חיצוניים קטנה בצורה ממש משמעותית.
שחרור או ויתור
זה יכול להרגיש לכם אותו הדבר... אבל האמת היא שיש פער והבדל ממש גדול בין שניהם
הויתור – משאיר אותנו עם חוסר, עם תחושה של חוסר השגה, אפילו של כישלון, בד"כ אנחנו מגיעים אליו ממקום מאוד נמוך שבו נמאס לנו להילחם ולא להצליח, הוא זמני אבל יכול להיהפך מהר מאוד לקבוע ולהשאיר אותנו ללא אנרגיות. זאת תחושה שיכולה להשפיע על כל תחומי החיים שלנו ואין לנו שליטה עליה, בשלב מסוים הוא יכול להשתלט עלינו ועל מי שאנחנו, לתת לנו תחושה שכל החיים שלנו מותווים בגלל הויתור ולא אנחנו אלה שמנתבים את הדרך.
השחרור – הוא משרת אותנו, אנו בוחרים בו כדי ליצור הקלה, כדי להתחזק, כי אנחנו מבינים שהתעסקות בנושא ***כרגע*** לא משרתת אותנו. הוא זמני וגם יכול להיהפך לקבוע אבל ההבדל הגדול הוא שאנחנו מחליטים וקובעים האם אנחנו יכולים או לא יכולים להתעסק בו. הוא נותן לנו כוח – כי הוא נקודתי לנושא ספציפי ויתר החיים שלנו לא מושפעים או נפגעים, הוא נותן לנו כוח בגלל שאנחנו אלה ששולטים ולא נשלטים... אנחנו יודעים שהחוסר שקיים עכשיו הוא משהו נקודתי וספציפי ואם נרצה נוכל לבחור בעתיד לנסות למלא אותו בחזרה.
בנקודת זמן מסוימת שניהם באמת יכולים להרגיש לכם אותו הדבר אבל האחד *הויתור* מחליש אתכם, הוא מקבע אתכם ומדגיש כל הזמן את מה שחסר לא מושג והשני *השחרור* מחזק אתכם ומאפשר לכם להמשיך להתקדם הלאה.
זה עניין של מודעות, זה עניין של בחירה וזה לא פשוט בהתחלה להבחין בהבדלים.. אבל ברגע שעושים את זה, שמבינים מה משאיר לכם כוח ומה מושך מכם את כל הכוחות... יהיה לכם הרבה יותר קל לפעול ולבחור בשחרור ולהמשיך להתקדם, לשים מוקדים אחרים בחייכם מול העיניים, להתקדם ולחלום, לשאוף ולהצליח ואז בהמשך... גם לחזור למה ששחררתם ולהתחיל מחדש מחוזקים יותר ורגועים יותר.
זה לא פשוט ואפילו כואב... לקחת משהו שרוצים במשך המון זמן, לפעמים שנים ולשים אותו בצד מתוך בחירה וידיעה שכרגע צריך לשחרר אותו ואת עצמכם.
הבחירה היא שנותנת לכם את השליטה, אתם לא מוותרים – אתם בוחרים ומתקדמים, הכוח אצלכם.
להקשיב ולשנות סיטואציה
בדרך כלל אנחנו רגילים לחיות את חיינו בקצב אחיד, יש לנו הרגלים קבועים, נפגשים לרוב עם אותם אנשים, נמצאים באותם המקומות ועושים את אותה העבודה היומיומית הרגילה שלנו.
אבל (!!) למרות שהחיצוני לרוב נשאר קבוע, כל אחד מאיתנו עובר תהליכים פנימיים שונים ומגיע עם הניסיון שלו, כבר דיברתי בעבר על הקשבה לסביבה, לבחור מטרה ולנסות לראות מה אתם יכולים לראות או לשמוע מהסביבה כדי לכוון את עצמכם יותר טוב או להרגיש קצת יותר ממוקדים.
אז השבוע אני רוצה שתקשיבו לאנשים אחרים, עם מה הם מתמודדים, איך הם מתמודדים, לפעמים דרך השיחות אנחנו יכולים לקבל רמזים עבורנו שיסייעו לנו בעתיד להתמודד טוב יותר. הפעם, לא צריך להתמקד בכם או בסיטואציה ספציפית שקרתה לכם ולשאול מה הייתם עושים ומה היה כדאי לעשות אחרת, אלא להקשיב ולשמוע באמת מה מהדברים שאתם נחשפים אליהם יוכל לעזור לכם בהמשך.
אני יכולה לשתף אתכם בדברים שסייעו לי השבוע:
1. לא להגיד לא ישר – הרבה פעמים כשפונים אלינו בבקשה לעשות דברים שאנחנו לא אמורים או צריכים לעשות, הנטיה הראשונית היא להגיד: לא, מה פתאום אני לא עושה את זה. אז ברגע הזה, לפני שאומרים לא, כדאי לנשום, להגיד שתבדקו את הדברים, קחו את כל האינפורמציה ותמשיכו הלאה. אח"כ כשיש לכם את כל המידע תבדקו (עם עצמכם או עם גורם חיצוני) האם זה באמת כל כך גרוע? או שבכלל זה משהו שאתם לא תצטרכו לעשות (ואם הייתם מתעצבנים או כועסים, האנרגיה הזאת היתה בכלל מיותרת). תנשמו, קבלו את האינפורמציה ואז תבררו ותראו אם זה בכלל רלוונטי.
2. מכירים את זה שמלמדים אותנו לדבר עם הילדים בשפה שהם מבינים? להגיד להם יותר מה הם כן יכולים לעשות בסיטואציה מסוימת ולהימנע כמה שיותר מהלגיד מה לא לעשות? אז מסתבר... שזה עובד לא רק על ילדים, אלא גם על מבוגרים כשאתם מגיעים לסיטואציה עם מישהו קרוב (הרבה פעמים זה משהו שחוזר על עצמו שוב ושוב.. כל כמה זמן) ברגע של כעס או של תסכול על מה שקרה במקום להגיד ולכעוס למה זה קרה ולמה זה לא יכול להיות אחרת... להגיד אתם יודעים מה אני צריך עכשיו? אני צריך שתעשו ככה וזה יוכל לעזור לי וגם אם תגידו את זה, זה יוכל לעזור לי. ברגע אחד הופכים את השיחה מטעונה וכועסת למכילה ומקבלת, לשיחה שמקדמת את שני הצדדים ומאפשרת לכם לפרוק ולשחרר, ללמד את הצד השני מה יכול לעזור (גם אם זה בפעם המליון) והצד השני מרגיש עם קצת פחות סימני שאלה תוהה מה הוא לא עשה בסדר ומה הוא יכול לעשות אחרת.
מה עוזר לכם לשנות סיטואציה?
והשבוע משהו קצת שונה
הפוסט היום מוקדש לכולם אבל נראה לי שלהורים מביניכם יהיה קצת יותר קל לממש אותו בצורה ישירה ולהבין על מה אני מדברת כי הכל מתחיל ומסתיים במיקי כוכבת הילדים:) מיקי העמוד הרישמי
כבר חודשים רבים שהקטנה שלי מעריצה אותה, מדקלמת את כל ההופעות שלה, מעמידה פנים שהיא זאת מיקי וממלאת את הבית יום יום בשירים שלה.
לפני כמה שבועות נכנס לנו הביתה שיר חדש, אפשר להגיד המנון כי ברגע שהיא התחילה לשיר אותו, כל הבית נדבק.
הפזמון של השיר הוא: תודה על הכל, תודה זאת מילה שאמרתי היום ואתמול כמו תפילה... ובבתים של השיר היא אומרת תודה להרבה מאוד אנשים... אז אחרי ימים רבים שהוא מתנגן אצלנו ללא הפסקה, התחלתי לעשות משהו חדש... לשנות את המילים של השיר ולהגיד לילדים את התודות, זאת יכולה להיות תודה גדולה וגם קטנה, על צחוק מתגלגל, על חיבוק, על זה שהם בחרו בי כאמא, על משחק ששיחקנו יחד או על ארוחת ערב שאכלנו יחד, אל התודות הכנסתי גם את בעלי היקר ואני חייבת להגיד שבכל פעם שאמרתי להם תודה... האישונים שלהם פשוט התרחבו והעיניים קרנו, לא עבר הרבה זמן והם התחילו גם בעצמם להגיד תודה ולגרום לי לחייך.
אז מה זה קשור אליכם? במיוחד כשאין לכם ילדים קטנים לשיר להם שירים.... מסתבר שאפשר (ורצוי אפילו) להגיד תודה גם לנו, לגרום לעצמנו קצת אושר וקצת שמחה, כי אם זה השפיע עליהם ככה, בטוחה שלנו זה לא יכול להזיק.
אז ממליצה לכם להפעיל את השיר ולהתמכר, לצחוק שבו, לאהבה, תחושת הילדות, לרגש, לשובבות ולאהבה הרבה שהוא מעביר.
כששומעים שיר עם כל כל הרבה תודה והערכה, הרבה יותר קל לפרגן לעצמנו ולמצוא דברים שאפשר להגיד עליהם תודה, מחכה לשמוע איך היה ומה גיליתם <3
https://www.youtube.com/watch?v=wDwvPJmPa2s
סוויץ' סוויץ' סוויץ'
כי גם אם אין לנו שליטה על המצב, יש לנו שליטה על החוויה והרבה פעמים, זה מה שעושה את ההבדל.
איך מתמודדים עם סיטואציה שבה יוצאת לכם כמעט אש מהאוזניים, איך מתמודדים עם כעס בלתי נשלט, איך מתמודדים עם מצבים שבא לכם לברוח מהם וגורמים לדופק לעלות ללא שליטה?
אז כמו כל רגש שעולה בנו, נותנים לזה להיות, מנסים להיות מודעים למה ולשים לב למה שאנחנו מרגישים.. ופשוט נושמים לתוך זה, לא משנה כמה שזה כואב או מכעיס, חשוב לא להתעלם ממה שנמצא מולכם כי חלק מהתהליך הוא לדעת עם מה אנחנו מתמודדים.
אחרי שהבנו מה נמצא מולנו ומה אנחנו מרגישים – תבדקו עם עצמכם – האם אפשר לשנות את הסיטואציה הזאת? האם יש לכם שליטה על מה שקורה? האם יש לכם יכולת לעשות משהו שישנה את הדברים?
אם כן – לכו על זה, תעשו מה שאתם יכולים כדי לשנות – כי כל פעולה שלא תעשו, היא תשנה בעיקר את התחושה שלכם ואת איך שאתם מרגישים.
אם לא – תאפשרו לאסימון לרדת, תבינו שלא על הכל יש לנו שליטה אבל מה שכן... יש לנו שליטה על איך שאנחנו תופסים את הדברים, על איך שאנחנו חווים אותם. החוויה בכל דבר היא זאת שמשפיעה על מה שאנחנו מרגישים, אנחנו יכולים להיות במקום הכי נמוך שיש אבל להרגיש מצוין ולהיות עם הרבה אנרגיות של עשיה.
זה לא נשמע לכם הגיוני? אני מבטיחה לכם שזה אפשרי, אמנם זה מצריך תרגול ועבודה עצמית, אבל כל עוד אנחנו שולטים על החוויה ונותנים לנו להוביל ולא לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, כל התפיסה שלנו של המצב תהיה אחרת.
אנחנו יכולים לבחור להיות בכעס ובתסכול על מה שקרה, או לבחור לקבל את המצב ולהיות פשוט בטוב, ליהנות עדיין מכל מה שיש סביבנו שגורם לנו לשמוח ולשחרר את מה שאי אפשר לשנות כרגע ומעלה בנו את הרגשות השליליים.
כשעושים את זה, איכות החיים משתנה בצורה משמעותית, זה לוקח זמן, לא תוכלו לעשות את זה מיד ויש סיטואציות שליישם את זה בהן, יהיה קשה יותר.
אבל ככל שתתאמנו על הסוויץ הזה אתם תראו איך הוא עובד...
ותבינו שגם אם אין לנו שליטה על המצב, יש לנו שליטה על החוויה שלנו... והרבה פעמים, זה מה שעושה את ההבדל :)
מה עושים כשמוטרדים?
כשיש פתאום כל כך הרבה נקודות שלא סגורות או סימני שאלה שפותחים מלא אופציות לא ידועות?
יש כאלה שיגידו לכם שכנראה אתם עושים משהו לא בסדר, יעבירו ביקורת על ההתנהגות שלכם ויגידו שצריך לנסות לחשוב מה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי שהדברים יסתדרו, כדי שתרגישו אחרת, כי אם זה מה שקורה, כנראה שאתם לא מתנהלים כמו שצריך.
אני מציעה לכם בהתחלה פשוט להיות שם ולהתמודד עם מה שמרגישים, אם זה רגשות שלא נוחים לנו, כאב, עצב ואפילו גם לחץ, תנו לזה להיות שם – אפילו כשזה לא נעים. חשוב לתת מקום לרגשות שלנו ולא לברוח מהם כי הבריחה רק גורמת לנו להדחיק את מה שאנחנו מרגישים ולא להתמודד איתו.
תראו מה אתם מרגישים, תנשמו לתוך זה ותרגיעו את הגוף תוך כדי, יכול לעזור גם לבכות ולשחרר את מה שנמצא בפנים. אפשר לעשות את זה בשילוב משהו שאתם אוהבים וגורם לכם אושר ושחרור: לרוץ, לצאת להליכה, ללכת ליוגה, לריקודי עם, או סתם לקפה עם חבר או חברה, תנו לגוף להשתחרר בנוסף לנפש.
אל תתנו לאף אחד להגיד לכם מה לעשות, מה הדרך הנכונה שלכם, איך אתם צריכים לחשוב ולהרגיש, מי שמתווה את הדרך זה רק אתם.
לאחר מכן, לפעמים זה גם קורה בשלב מאוחר יותר (אחרי שמשהו בכם נרגע) יהיה אפשר לחשוב אם יש דברים שאפשר לשנות, האם יש משהו שאנחנו יכולים להיעזר בו על מנת להתחזק? לא תמיד יהיו דברים כאלה ולא את הכל ניתן לשנות, כי בחיים - לא הכל בשליטתנו, אבל מה שבטוח זה שאחרי שנתתם לעצמכם מקום להתפרק ולהשתחרר, אתם תהיו הרבה יותר נקיים ופנויים לעשות משהו עם מה שאתם מרגישים (וגם מסוגלים לבחור לא לעשות כרגע כלום, גם זה בסדר :) ).
אז מה היה לכם שונה השבוע?
עשיתם באמת משהו חדש עבור עצמכם? איזה צעד עשיתם כדי להתחיל בהתחלה חדשה?
האם היו דברים מסביבכם שגרמו לכם להאט את הקצב, להוריד הילוך ולהישאר במקום? גרמו לכם להרגיש שזה לא הזמן הנכון ושצריך לחכות.. לסימן שיגיע, לעוד משהו שיקרה לפני, לעוד התחייבות שתסתיים לאישור של מישהו מבחוץ?
כשאתם עושים את זה, אתם מעבירים ממכם את השליטה, השליטה על החיים, על ההתנהלות שלכם, על הבחירות וההחלטות שאתם לוקחים. כדי להצליח ולהמשיך להתקדם, מרכז הכוח והשליטה צריך להיות תמיד אצלכם.
תמיד יהיו רוחות שינשבו מסביב, דעות של אחרים, מילים שלהם, מחשבות שלהם או דברים שימליצו לכם להשיג או להגיע אליהם לפני שאתם עושים את מה שבאמת אבל באמת בא לכם לעשות.
אז השבוע.. אתם תשימו את כל הקולות האלה בצד, גם החיצוניים וגם הפנימיים ותעשו בכל זאת משהו, משהו קטן אפילו שיאפשר לכם לבחור בעצמכם ולהיות מאושרים.
צרו רגע אחד של אושר, גם אם הוא קטן – זה הרבה יותר טוב ממקודם וזאת נקודת התחלה נפלאה.
נקודת האושר הזאת... היא בידיים שלכם <3
◄
1 / 5
►