דיכאון אחרי לידה

לדבר על דיכאון אחרי לידה בעיני זו שליחות, זה אחד הנושאים החשובים ביותר (והמוסתרים ביותר) ולמעשה בזכות הדיכאון אחרי הלידה שאני חוויתי– זכיתי להתחיל ללוות נשים אחרי לידה.

יש כל כך הרבה אינפורמציה קונקרטית ברשת על הנושא, זה משהו נפוץ שקורה להמון נשים (ואפילו לגברים) אבל עדיין, במקום לתפוס את הסיטואציה כמשהו שקורה וניתן להתמודד איתו ולהשאירו מאחור, כל מה שחושבים עליו זאת הבושה ואז כשמדברים עליו (אם בכלל) זה תמיד בחדרי חדרים.

אז אני הולכת לכתוב מנקודת מבט שונה, לכתוב מתוך החוויה שלי ומתוך החוויה של נשים שהיו שם וחוו את זה על בשרן כדי שכשתקראו את המילים תוכלו לזהות: האם אני חוויתי את זה, האם אני חווה את זה או האם אני מכיר/ה מישהי אחרת שאני יכול/ה לעזור לה.

כמעט כל אישה חווה אחרי לידה שינויים במצב הרוח – כאלה או אחרים, אני רושמת כמעט כי לא תמיד זה קורה אחרי לידה, לפעמים לוקח כמה זמן עד שזה נוצר. לרוב, ביום השלישי לאחר הלידה מתרחשת צניחה של הורמונים, מהשיא הכי גבוה הם פשוט "מתרסקים" וזה יכול לגרום לשינויים בתחושה הרגשית ובמצב רוח, השינויים האלה יכולים להשפיע במשך כשבועיים – מצב שנקרא: דכדוך לאחר לידה/בייבי בלוז, זה מצב נורמלי וטבעי. במידה ולאחר שבועיים רואים שאין הטבה במצב הרוח או שיש החמרה, כדאי ללכת להתייעץ או לדבר עם מישהו קרוב שיעזור לברר עבורכן.

רשמתי מקודם לרוב.. כי אצלי זה לא היה ככה, אני אחרי הלידה הראשונה הייתי בהיי, הרגשתי שכל החיים שלי הובילו אותי בדיוק לרגע הזה של להיות אמא לייצור המושלם והמדהים שהגיע אלי, אחרי הריון קשה מאוד, אחרי 9 חודשים שבהם הייתי חולה, הוא הגיע – הבן שלי. אצלי ההתרסקות הגיעה בהמשך, אחרי חודשיים בערך... ברגע שתחושת ההיי ירדה ואליה התווסף המחסור בשעות השינה והרצון להיות האמא הפרפקציוניסטית שדואגת לכל העולם ולבית ולבעל ולתינוק... הכל פשוט התפוצץ, כי האחרונה שדאגתי לה היתה: אני עצמי. אצל כל אחת זה מרגיש קצת אחרת, אלה תחושות שיכולות להתחיל מיד אחרי הילדה, עד כשנה לאחר הלידה וכדאי להיות עם אצבע על הדופק כי באמת שיש מה לעשות אבל אם לא מטפלים, זה יכול להתדרדר וחבל.

מאפיינים של דיכאון: (לפחות למשך שבועיים) – תודה לד"ר גבי אייזנברג, מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה - איכילוב

צריכים להיות 1 או 2 משני המאפיינים הראשונים ולפחות 5 מהכל. 1. מצב רוח ירוד – רוב השבוע, רוב שעות היום. 2. ירידה בעניין או בהנאה. 3. הפרעות בתאבון – יתר תאבון או חוסר תאבון 4. הפרעות בשינה – יתר/חוסר. 5. ירידה באנרגיה/עייפות – האם אחרי שינה ארוכה הרגשת מרועננת? 6. האטה או אגיטציה פסיכומוטורית – דיכאונות עייפים, האטה בתנועות או מצב שבו עצבניים מאוד, חסרי שקט. 7. תחושות של חוסר ערך/אשמה – לא אימא טובה, מתעסקת וחושבת כל הזמן מה עשיתי או לא עשיתי עם הילד. 8. הפרעה בריכוז/קושי בקבלת החלטות – קשה לצאת מהבית. 9. מחשבות אובדן.

אני יכולה לספר על עצמי שבכיתי המון (במיוחד כשאף אחד לא ראה), הרגשתי כאילו נפלתי לתוך בור שחור שאי אפשר לצאת ממנו, לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד או לצאת מהבית, אבל הייתי שחקנית נפלאה! ליד אנשים אחרים הייתי עושה הצגות, מחייכת, מאושרת... אחרי זה הייתי מתפרקת, אף אחד לא הרגיש ולא ידע מה עובר עלי חוץ מהקרובים אלי ביותר שאותם שיתפתי. (כשהחלטתי אחרי חצי שנה שאני מפסיקה להתבייש ומתחילה לעזור לנשים אחרות והתחלתי לדבר על זה, אנשים היו המומים לשמוע שזה מה שחוויתי ועברתי, הם אמרו שבחיים לא היו מנחשים, לא תמיד אפשר לראות את זה מבחוץ). מול הבן שלי הייתי בתפקוד מלא, עשיתי כל מה שהייתי צריכה והכי טוב שיש! היה לי ברור שאני לא מוכנה שהוא ירגיש את זה, לא רציתי שהוא יפגע בגלל מה שאני מרגישה אבל יש מצבים שהדיכאון משפיע גם על יכולת התפקוד מול התינוק/ת, זה כמובן תלוי במידת החומרה של הדיכאון ולכן חשוב לטפל בו בזמן.

במידה ואתן חושדות בדיכאון אחרי לידה, כדאי למלא את שאלון אדינבורו (לאחר הלידה אחיות טיפת חלב אמורות להביא לכן את השאלון אבל לא תמיד זה קורה) ניתן למצוא את השאלון כאן: http://forums.tipa.co.il/forum-10/msg-56292.html

ואם אתן שואלות מה אפשר לעשות? 1. קודם כל לדבר על זה עם מישהו קרוב שמלווה אתכם במהלך היום: בן/בת זוג, אמא, אחות או חברה קרובה, תגידו להם שאתן זקוקות לעזרה, מרגישות שמשהו לא בסדר, הם יכולים להיות כלי תומך ולסייע לכן במהלך הדרך, במקרה הטוב – מצב הרוח ישתפר מהר יותר, במקרה שהוא לא משתפר – יהיה לצידכם מישהו שיוכל לעזור ולתמוך מתי שתצטרכו. 2. לדאוג לישון טוב, ההמלצה היא ל 6 שעות רצופות (כשמניקים זה קשה אז לפחות 3 שעות ברצף) חוסר בשעות השינה משפיע מאוד על מצב רוח. 3. לקבל עזרה עם התינוק/ת שתאפשר לך לאכול כמו שצריך, לישון, להתקלח, לפנות קצת זמן לעצמך... אם אין זמן להכין אוכל אפשר להזמין אוכל מבחוץ, אם את צריכה יד תומכת – תדאגי לאחת כזאת, אפילו בתשלום, תבדקי איפה נמצאים הקשיים שלך ותדאגי לצמצם אותם על מנת שיהיה לך קל יותר. 4. ניתן ללכת לשיחות וגם לקבל טיפול תרופתי, לפעמים כשמגיעים למצב קשה מאוד, מרגישים שלא ניתן לדבר על מה שנמצא בפנים ואז שווה להתחיל ישר מטיפול תרופתי על מנת לחזור לעצמנו. חשוב לזכור שהדיכאון נוצר בשל חוסר איזון של הורמונים, זה לא משהו שאנחנו עשינו או שאנחנו השפענו על כך שיווצר אבל בעזרת המודעות למצב אנחנו יכולות לדאוג שיהיה אחרת. גם שיחות וגם טיפול תרופתי עובדים בצורה זהה, הם מאפשרים לסרוטונין להיספג בצורה מיטבית ובכך לשפר את מצב הרוח. במידה ואת מניקה ורוצה לקבל חוות דעת לגבי טיפול תרופתי שקיבלת, אפשר להתקשר לכל מרכז טרטולוגי על מנת להתייעץ על סוגי התרופות (בילינסון: 03-9376911, רמב"ם: 04-8541900 (24 שעות), הדסה: 02-6243669).

והכי חשוב – תזכרו שאתן לא לבד, אני כאן ועוד אנשים רבים שישמחו לעזור ולהיות שם לצידכן, לפעמים צריך רק מישהו שיקשיב, יכוון, יחבק ויעזור להמשיך האלה בדרך שלכן.

#פוסטפארטום #אחרילידה #דיכאוןאחרילידה #שינויבמצבהרוחאחרילידה #מאפייניםשלדיכאוןאחרילידה #שאלוןאדינבורו #מרכזטרטולוגי #אתןלאלבד